סרטן (רירית) הרחם

סרטן רחם הינו הסרטן הגניקולוגי הראשון בשכיחותו בקרב נשים, מאובחן בדרך כלל בשלב מוקדם ועל כן מטופל בהצלחה.
כ-95% מסוגי סרטן רירית הרחם מתפתחים מרקמת דופן הרחם ונקראים קרצינומה או אדנוקרצינומה של הרחם.

קיימים מספר גורמים העלולים להעלות את הסיכון לחלות במחלה:

גיל – כמו במרבית מחלות הסרטן, הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם עולה עם הגיל.
השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית – השמנת יתר מהווה גורם סיכון משמעותי, שכן רקמת שומן מייצרת אסטרוגן, הורמון מין העלול להגביר את הסיכון לסרטן רירית הרחם. כ-70% ממקרי סרטן רירית הרחם קשורים להשמנה, ובהשוואה לנשים במשקל תקין, סרטן רירית הרחם שכיח פי שניים בקרב נשים הסובלות מעודף משקל.
גורמים הורמונליים – כשכמות האסטרוגן עולה על כמות הפרוגסטרון, ונוצר שיבוש באיזון ביניהם, גובר הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם.
גורמים גנטיים – חלק קטן ביותר ממקרי סרטן רירית הרחם נגרמים בשל שינויים בגן מסוים, העלולים להגביר את הסיכון לחלות במחלה.
הסימנים הראשונים למחלה מתבטאים, בין השאר, בדימום חריג מהנרתיק, למשל דימום בין מחזורי וסת, דימום חזק מהרגיל בזמן וסת, או דימום בנשים לאחר גיל המעבר. בשל תסמין זה, נשים רבות ניגשות לבדיקה גניקולוגית, המחלה מתגלה מוקדם, ולכן גם אחוזי ההצלחה בסרטן זה גבוהים. תסמינים נוספים כוללים כאבים באזור האגן, הפרשות חריגות מן הנרתיק, ירידה בלתי מוסברת במשקל או גוש נמוש.
אבחון המחלה מתבצע בדרך-כלל בעקבות תסמינים מחשידים, ומבוסס על בדיקה גופנית וגניקולוגית, לקיחת ביופסיה באמצעות פיפל או היסטרוסקופ, וכן הדמיות של האגן והבטן (US, CT, PET CT) ובדיקות דם הכוללות תפקודי כבד, כליה ורמת חלבון CA-125 בדם.
את רוב החולות ניתן לרפא באמצעות ניתוח שמטרתו לכרות את המסה הגידולית שהתפתחה בגוף. בהתאם, מתבצעת בניתוח כריתת הרחם (היסטרקטומיה), ולעיתים גם כריתת החצוצרות והשחלות. לעיתים ישנו צורך בטיפול קרינתי.

בניתוח יילקחו דגימות תאים (ביופסיה) מבלוטות הלימפה, כדי לוודא שהגידול לא התפשט אליהן. במקרה בו הגידול התפשט לבלוטות הלימפה, הטיפול במחלה יכלול טיפול כימותרפי, המיועד להרוס את התאים הסרטניים.
הטיפול הכימותרפי מבוסס לרוב על שילוב של מספר תרופות. מלחי פלטינום, הידועים כבר עשרות שנים כיעילים בטיפול בגידולי רחם, מהווים את המרכיב העיקרי. הטיפול המקובל ביותר בגידול מתקדם ברחם, הינו ניתוח ומתן שילוב של קרבופלטין וטקסול בשישה מחזורים טיפוליים.
בתום הכימותרפיה, מתבצעת הערכה קלינית של המחלה. במידה שאין עדות למחלה, המטופלת תיבדק כל שלושה חדשים במשך השנתיים הראשונות, ולאחר מכן במרווחי זמן הולכים וגדלים. עם זאת, לדאבוננו, המחלה עלולה לשוב ולהופיע במהלך הטיפול הכימותרפי או לאחריו. במקרה כזה הטיפול הוא כימותרפי.
בעשורים האחרונים פותחו מספר תרופות, המשמשות כקווי טיפול נוספים, כגון: ג'מזר, דוקסורוביצין, דוקסיל, ועוד.
תרופות חדשות יחסית אשר מהוות כיום טיפול מקובל בעולם, הינן קיטרודה, במשלב של לנבימה. הטיפול הניתן במסגרת סל הבריאות הוא לחולות סרטן רחם גרורתי שהינן MSI-H (microsatellite instability high) או בהתאם לסטטוס ה- MMR (mismatch repair) שמחלתן התקדמה לאחר קו טיפול אחד או יותר. הלנבימה ניתנת לחולות שגידולן מבטא MMR-P (לחולות שגידולן מבטא MMR-d ניתן טיפול בקיטרודה בלבד).
תרופה נוספת המצויה בשימוש הינה אווסטין, היא נוגדן שחוסם את היווצורתם של כלי דם חדשים בסביבת הגידול, משום שגידולים סרטניים תלויים בגיוס כלי דם חדשים כדי להבטיח המשך אספקת חמצן וחומרי מזון לצורך גדילתם.

ולסיום, מספר מילות תקווה. סרטן רחם מתגלה לרוב בשלב מוקדם וניתן לרוב לריפוי מלא. זאת, בשילוב ההתקדמות המשמעותית שחלה בהיצע שיטות הטיפול הקיימות, נותנת תקווה אמיתית לחולות. מודעות לנושא והיענות טובה למעקבים גינקולוגים תקופתיים, הן המפתח לאבחון מוקדם של המחלה ולשיפור הסיכויים להחלמה ולריפוי.

High Grade, Low Grade, BRCA carriers, Carcinosarcoma

דילוג לתוכן